כשמה כן היא,
ניהול פסיבי מתבסס על הטענה, שלפיה ניהול אקטיבי ברוב המקרים אינו מצליח "להכות את השוק", כלומר להשיג תשואות גבוהות יותר לעומת תשואות המדדים המקבילים בסוגי הנכסים הרלוונטיים - מניות, אג"ח וכן הלאה, לאורך זמן. כלומר, לעיתים הוא משיג תשואה גבוהה יותר ולעיתים נמוכה יותר, בממוצע הוא דומה ולכן, לכאורה, לא צריך להשקיע זמן וכסף בניתוח ניירות ערך ספציפיים, אלא רק בהקצאת תיק ההשקעות בין סוגי ומיקום הנכסים (Asset allocation במקום Security selection).
ישנה גם פעולה אקטיבית המתבצעת בסוג השקעה זה. בהשקעה אקטיבית, מנסה מנהל ההשקעות להשיג את התשואה הטובה ביותר שהוא יכול. הוא בוחר בעצמו מניות \ אג"ח ועוד שלל אופציות של השקעה כראות עיניו. הוא מחליט מתי, כמה ולמה למכור \ לקנות נכס כלשהו. תיאור מקובל אחר לאופן פעולה זה הוא תזמון השוק. מנהל ההשקעות מנסה לתזמן את השוק על מנת לגרוף רווחים גבוהים יותר ממנו. המטרה של מנהל ההשקעות היא להכות את השוק. כלומר, לעשות תשואה טובה יותר מאשר תשואת מדד השוק. כמו שראינו, השוק בעצם יכול להיות מיוצג ע"י מדד. אז כשאנו אומרים שמנהל ההשקעות מנסה להכות את מדד ה-S&P 500, הכוונה היא כי הוא רוצה להשיג תשואה טובה יותר מאשר השיג מדד ה-S&P 500. מהי השקעה פאסיבית? השקעה פאסיבית הינה השקעה במוצר פיננסי שעוקב אחר מדדי שוק שונים. כל מדד מכיל מגוון של עשרות, מאות או אלפי מניות/אג"ח/סחורות וכו', דבר המאפשר פיזור סיכונים, עלויות ניהול נמוכות והשענות על ביצועים היסטוריים של מדדים בטווחים ארוכים. בישראל קיימים שני סוגי מוצרי השקעה פאסיביים: קרנות סל וקרנות מחקות שהם למעשה מוצרים מקבילים ל-ETF האמריקני (Exchange Tracking Fund). הראשון לייצר כלי פיננסי כזה היה ג'ון בוגל, אשר הביא לעולם, ב-1973, את הקרן המחקה הראשונה אחרי מדד ה- S&P 500, בניהול ראשוני של כ-11 מיליון דולר, תחת השם: "First Index Investment Trust". כמו כן, אחת הגישות שהופכת ליותר מקובלת היום בעולם, היא ניהול תיק השקעות אך ורק באמצעות המכשירים הפאסיביים הללו. להמחשה, בישראל, נכון לשנת 2019, מתוך כ-350 מיליארד שקלים שנוהלו בעולם הקרנות בכלל, כ-132 מיליארד נמצאו בעולם הפאסיבי עם חלוקה של 41 מיליארד בקרנות מחקות, ו-91 מיליארד בקרנות סל. באופן כללי, אסטרטגיות השקעה בשוק ההון מתחלקות לשני סוגים: השקעה פסיבית והשקעה אקטיבית. השקעה פסיבית מתייחסת לחלוקה קבועה של הכסף בין נכסים ע"פ רשימה ויחס חלוקה שנקבעים ע"י גוף חיצוני - לדוגמא, ע"פ מדדי מניות, כגון: תא-35, תא-125, S&P-500 (בארה"ב) ועוד, וכן מדדי אג"ח - תל-בונד-40, תל-בונד-60 ועוד. לעומת זאת, השקעה אקטיבית או ניהול השקעות אקטיבי, כולל ניתוח כלכלי על ניירות הערך והחברות או הנכסים שמאחוריהם, ניהול סיכונים, והשוואה בין שווי המניה או האג"ח לערך כלכלי המוערך שלה, מתוך מגמה לרכוש במחיר נמוך או משתלם, ולממש (למכור) במחיר גבוה. ניהול פסיבי מתבסס במידה מסוימת על ה"חוכמה" של השוק עצמו, ועל ההערכה שהשוק עצמו מעריך את הנכסים נכון, בעיקר בזכות משקיעים אחרים שמבצעים אנליזה והערכות כלכליות. הגישה נתמכת ע"י מודלים בתורת ההשקעות, ביניהם מודל מרקוביץ' וה-CAPM (ראשי תיבות של Capital Assets Pricing Model) שמניחים שהשוק מתמחר ניירות ערך באופן נכון, ושהתשואה הצפויה מותאמת לרמת הסיכון, ולכן כדאי לפזר השקעות על-פני כלל הנכסים בשוק או לפי מדד מסוים. הערה: המושג "ניהול השקעות אקטיבי" מתייחס גם לשיטות השקעה אגרסיביות יותר, כגון סחר באופציות רכש (Call) ומכר (Put), בחוזים עתידיים, מכירה בחסר (short) ושיטות מסחר טכניות המבוססות על הערכה שוטפת של המגמות בשוק. שיטות אלו, במקרים רבים, הן בעלות סיכון רב יחסית, ואינן מקובלות בחסכון ארוך טווח (פרט לאמצעי הגנה על תיק קיים) - במקרים מס.
נתונים הכלולים במסמך זה צפויים להשתנות. מסמך זה אינו מהווה ייעוץ, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה או חיסכון בכל מוצר, ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ אישי המותאם לנתוניו, צרכיו ומטרותיו של כל אדם. האמור במסמך זה אינו מהווה ייעוץ מס מכל סוג שהוא.
אין באמור בפרסום זה כדי להוות ייעוץ פנסיוני המותאם לנתוניך האישיים, לצרכיך ולהעדפותיך, ואין בו משום המלצה לביצוע עסקה כלשהי במוצר פנסיוני.
הנתונים הם לא נתונים רשמיים ולכן יכולים להשתנות בהתאם.
*אין באמור תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי או התחייבות להשגת תשואה או דירוג דומה.
*אין באמור במסמך זה כדי להוות שיווק פנסיוני או המלצה לייעוץ מס כהגדרתו בדין ואין בו כדי להוות תחליף לשיווק פנסיוני או ייעוץ מס אשר מתחשב בצרכים ובנתונים המיוחדים לכל אדם. התנאים המלאים והמחייבים הינם התנאים המפורטים בתקנון הרלוונטי ובכל סתירה בין האמור במסמך זה לבין האמור בתקנון, יגברו הוראות התקנון.